נגולה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-חיפה ואח'

החלטה

בית המשפט קמא (השופט יהושע רטנר) מינה ביום 29.5.11 את ד"ר מרדכי הימלפרב כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בנושא אף אוזן וגרון. המבקש ביקש לשנות את זהות המומחה. בקשת המבקש לשינוי זהות המומחה לא הוגשה במסגרת בקשה זו, אף שטרח להגיש העתק פוליסת הביטוח. מכל מקום, מתוך טענותיו בבקשה זו, ניתן להבין שגם בערכאה הקודמת ביקש לשנות את זהות המומחה עקב העובדה שהוא עובד באותו בית חולים, באותו מקצוע. המשיבים השאירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט קמא . בית המשפט קמא ביקש את תגובת המומחה, שאישר שהוא עובד באותו בית חולים שבו עובד מומחה המשיבים, אבל אין לכך השפעה על שיפוטו המקצועי. בעקבות כך, החליט בית המשפט קמא שלא נסתרה החזקה שהמומחה שמונה ייתן חוות דעת באופן אובייקטיבי כידו הארוכה של בית המשפט ללא כל משוא פנים והטיה מקצועית, גם אם אחד המומחים עובד באותו מוסד רפואי שבו עובד המומחה מטעם בית המשפט. לכן דחה את הבקשה לשינוי זהות המומחה.

על כך הוגשה בקשת המבקש לרשות ערעור. המשיבים השאירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, וכאשר התבקשו לפרט כיצד הם סבורים שבית המשפט צריך להפעיל את שיקול דעתו, ענו שכשם שיש חשש שהמומחה יעדיף את חוות דעתו של הרופא העובד עימו באותו בית חולים, כך יש חשש שמערכת היחסים ביניהם אינה טובה, ואין בעבודתו באותו בית חולים להשפיע על שיקול דעת המומחה. לדבריהם, מאחר שהמבקש הוא מבוטח בביטוח אישי ואין לה ענין ליצור אצלו תחושות קשות, הותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

אציין, כי הותרת נושא מסוים לשיקול דעת בית המשפט, אינה ולא כלום. הנושא נמצא בשיקול דעת בית המשפט בין אם צד הותיר אותו לשיקול דעתו ובין אם לאו. אם בדעת צד להסכים לבקשת הצד השני, יאמר זאת במפורש ולא ברמז. אם בדעתו להתנגד לבקשתו של הצד שכנגד, יאמר זאת במפורש.

איני מוצא כל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא. אכן, שינוי זהותו של מומחה אינו ענין של מה בכך. העובדה שהמומחה שנקבע עובד באותו בית חולים, אינה מצביעה על חשש כלשהוא למשוא פנים. יש להניח שהמומחה שנקבע מכיר באופן מקצועי את רוב רופאי אף ואוזן וגרון בארץ, מכנסים משותפים. לא ברור אם שני המומחים עובדים באותה מחלקה, או רק באותו בית חולים, שבו יכולות להיות כמה מחלקות, אבל אפשר שגם אם היו עובדים באותה מחלקה לא היה דבר זה כשלעצמו מקים חשש למשוא פנים או הטיה כלשהיא כלשהן, כאשר הם רק עובדים באותו בית חולים גדול.

המבקש טען שיש למומחה שנקבע קשרי עבודה עם מומחה המשיבים, אבל בהעדר ראיה לכך (כולל הבקשה הנתמכת בתצהיר שאותה הגיש במקור לבית המשפט קמא), לא ניתן להבין למה התכוון. האם התכוון שהם מקבלים את משכורתם מאותו מקור? אפילו הוא בודאי יסכים שאין לשנות זהותו של מומחה עובד מדינה או קופת חולים כאשר מומחה אחר גם הוא עובד מדינה או קופת חולים. האם טוען המבקש שהמומחה שנקבע כפוף בעבודתו למומחה המשיבים? לכך אין ראיה. האם טוען המבקש ששני המומחים יושבים בישיבות מחלקה (אם יש) ומסכימים או חולקים בדבר אפשרויות הטיפול בחולים במחלקה? אין רע בכך, ואין הדבר שונה מכך ששני מומחים, העובדים בבתי חולים שונים, יושבים בכנס מקצועי שבו מוצגים מקרים ומביעים את דעתם השונה או המסכימה.

אין מדובר כאן בחוות דעת על אופן הטיפול הרפואי, או בחוות דעת על חוות דעתם של המומחים, אלא בחוות דעת על נכותו של התובע, ויש להניח שכשם שהמומחית מטעם התובע חיוותה דעתה באופן מקצועי וללא הטיות, והמומחה מטעם הנתבעים חיווה דעתו באופן מקצועי וללא הטיות, גם המומחה מטעם בית המשפט יחווה דעתו באופן מקצועי וללא הטיות. עובדה היא, שהמבקש, המיוצג על ידי עו"ד מיומן ומנוסה, לא הצליח לצטט מקרה אחד שבו נפסל מינויו של מומחה עקב עבודתו באותו בית חולים שבו עובד מומחה אחר.

לפיכך, מאחר שאין פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא לשנות את זהות המומחה, אני דוחה את הבקשה. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. העירבון שהופקד יוחזר למבקש באמצעות מי שהפקיד אותו, כאמור בתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות).

ניתנה היום, ה' חשון תשע"ב, 02 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: